מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' בנאבו ואח'

פסק דין

זוהי תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב שבמועד הרלבנטי בוטח על ידי התובעת בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 28.9.10.

אין חולק כי התאונה ארעה בצומת, וכי היא נגרמה כתוצאה מכך שאחד הנהגים המעורבים בה נסע במופע אדום ברמזור. כל אחד מהצדדים טוען כי נהג הצד שכנגד הוא זה שנסע במופע אדום ולכן אשם בתאונה.

מריה זלצר, שנהגה ברכב שבוטח על ידי התובעת (להלן: "הנהגת"), מסרה בעדותה כי עמדה ברמזור אדום, ולאחר שהתחלף לירוק החלה לחצות את הצומת, כשהתכוונה לנסוע ישר. לפתע הגיע משמאלה רכב שנסע במהירות וחצה את הצומת באור אדום, ופגע ברכבה.

בהודעתה במשטרה (נ/1) ציינה זלצר כי נסעה כארבעה מטרים עד להתנגשות, וכי כתוצאה מהתאונה נדחף רכבה ונגרר לצד ימין של הצומת.

נתבע מס' 1 (להלן: "הנהג") מסר בעדותו כי חצה את הצומת באור ירוק שדלק בכיוון נסיעתו, כשלפתע הגיח משמאלו רכב בנסיעה שוטפת, אשר חצה את הצומת באור אדום ופגע בו בעוצמה. כתוצאה מכך התהפך רכבו, פגע ברמזור ונחת על גגו.

בהודעתו במשטרה (ת/3) מסר הנהג כי נסע במהירות של 50 קמ"ש. הוא הגיע לפניה שמאלה עם רמזור ירוק, המשיך בנסיעה רציפה ופנה שמאלה. לאחר הפניה קיים רמזור נוסף בכיוון נסיעתו, שגם הוא היה ירוק, וגם שם המשיך בנסיעה רציפה לתוך הצומת. הנהג ציין כי ראה שהרמזור שלו מתחלף לירוק במרחק של 100 מטרים מהצומת, ולכן המשיך בנסיעה ופנה שמאלה, וגם ברמזור השני ראה אור ירוק ולא עצר, אלא המשיך בנסיעה.

אין מחלוקת כי הרמזורים במקום התאונה היו תקינים. אין גם מחלוקת לגבי סדר המופעים ברמזורים בצומת. סדר המופעים בכיווני הנסיעה הרלבנטיים למקרה זה הינו כדלקמן:

מופע 3 (בכיוון נסיעת הנהגת) מקבל אור ירוק בשניה ה-41.

מופע 2 (הרמזור הראשון בכיוון נסיעת הנהג) מקבל ירוק בשניה ה-59, ופועל במקביל למופע 3 עד לשניה העשירית, אז מסתיים מופע 3.

מופע 7 (הרמזור השני בכיוון נסיעת הנהג) מקבל ירוק בשניה ה-15 ומסיים בשניה ה-24. מופע 2 ממשיך לפעול במקביל לפעולתו של מופע 7, עד לשניה ה-22 אז הוא מסיים לפעול.

בהתאם לסדר מופעים זה ישנם שלושה תרחישים אפשריים להתרחשות התאונה:

האחד – הנהגת חצתה את הצומת בין השניה ה-15 לשניה ה-22, דהיינו לאחר שמופע 3, הוא המופע בכיוון נסיעתה, התחלף לאדום (לפחות חמש שניות קודם לכן). באותו זמן היו מופע 2 ומופע 7, הם המופעים בכיוון נסיעת הנהג, בירוק. בתרחיש זה נשללת טענת הנהגת כי עצרה באור אדום והחלה בנסיעה באור ירוק.

השני – הנהגת עצרה באדום והחלה בנסיעה בסמוך לשניה ה-41, אז התחלף מופע 3 לירוק. באותה עת היו מופע 2 ומופע 7 באדום.

השלישי – הנהגת חצתה את הצומת בין השניה ה-59 לשניה העשירית, בזמן שמופע 3 היה בירוק. מופע 2 היה באותה עת בירוק, אך מופע 7 היה באדום. גם בתרחיש זה נשללת טענת הנהגת כי עצרה באור אדום והחלה בנסיעה באור ירוק.

מבין שלושת התרחישים רק התרחיש השני מתיישב עם גרסת הנהגת, ורק התרחיש הראשון מתיישב עם גרסת הנהג. לפי התרחיש הראשון אשמה הנהגת בתאונה, בעוד שלפי שני התרחישים האחרים אשם הנהג בתאונה.

כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת של מומחה מטעמו לשלילת גרסת הצד שכנגד.

מטעם התובעת העיד דב גל (להלן: "גל"), אשר שימש בעבר במספר תפקידים באגף התנועה של משטרת ישראל. גל ציין בחוות דעתו שגרסת הנהג נשללת, שכן אם הבחין הנהג בכך שמופע 2 התחלף לירוק כשהיה 100 מטרים מהצומת ובמהירות של 50 קמ"ש, כגרסתו במשטרה, יגיע לצומת תוך עשר שניות, כולל תוספת עקב האטה של שלוש שניות, ויוותרו לו עוד שש שניות שבהן מופע 7 באדום ועליו להמתין במופע זה, שכן מופע 2 מתחלף לירוק בשניה ה-59, ומופע 7 מתחלף לירוק 16 שניות לאחר מכן (ראה סעיף 3.5.4 וסעיף 4.2 לחוות הדעת).

מטעם הנתבעים העיד אופיר לוי (להלן: "לוי"), בוגר קורס לחקירה ושחזור תאונות דרכים במכללה הישראלית לבטחון וחקירות, ומנהל חברה המתמחה בחקירות ובשחזור תאונות דרכים לחברות ביטוח. לוי הגיע למסקנה כי עדות הנהגת אינה מתיישבת עם ממצאים אובייקטיביים. ראשית, היא אינה מתיישבת עם העובדה שנפתחו לה כריות האויר, דבר שמעיד על כך שנסעה במהירות של 50 קמ"ש לפחות לפני התאונה, ולכן לא יתכן שהחלה בנסיעה לאחר עצירה באור אדום. שנית, מחישוב שערך ביחס למרחק שעבר רכבה של הנהגת לאחר ההתנגשות וביחס למהירות נסיעתה, עולה כי נסעה במהירות גבוהה מ-43 קמ"ש לפני התאונה, וגם חישוב זה שולל את טענתה כי הייתה בעצירה ברמזור אדום.

בהתייחס לחישוב שערך גל גורס לוי, כי אין לקבל את גרסת הנהג בדבר המרחק שממנו ראה את שינוי האור ברמזור הראשון לירוק, שכן מדובר בעדות סובייקטיבית, ואף לא את גרסתו בדבר מהירות נסיעתו. לכן אין לייחס משקל לחישוב שערך גל על פי הנתונים שמסר הנהג בהודעתו במשטרה.